יום שבת, 5 בנובמבר 2011

האפרוח שלא ידע לדקור

כשהאפרוח הקטן בקע מן הביצה, הוא געש ורטט מרוב התלהבות. הוא קרקר וצרח ודקר במקורו את כל מי שנקרה בדרכו. אימו התרנגולת כ"כ רגזה עליו, היא חשבה שהוא עושה לה בושות. אז היא החלה לקרקר עליו, ולדקור אותו במקורה. והוא לא הבין, הוא היה רק אפרוח... אחרי כ"כ הרבה פעמים שנדקר על ידה, הוא החליט פשוט להפסיק. הוא הפסיק בבת אחת, ולא קרקר עוד, לא צרח ולא דקר אף אחד במקורו.


האפרוח גדל והיה לתרנגול צעיר. הוא כבר שכח כיצד צורחים. כל תרנגול עטור כרבולת שצרח לידו גרם לו להתכנס בתוך עצמו. הוא התכנס עוד ועוד, וכל פעם שהלולן זרק להם אוכל - הם בעטו, צרחו, קרקרו, ו... אכלו, בעוד הוא מתכנס בצד, רזה ומופנם. תרנגולות, מיותר לציין, התרשמו ממנו לרעה. הן חיפשו את השפע, את התרנגולים ש"יש עליהם בשר". הן גם חיפשו תרנגול שיידע לקרקר. והאפרוח שלנו, שבעצם כבר מזמן לא היה אפרוח, כבר שכח מה זה לקרקר...


אבל, לכל סיר יש מכסה ועל כל תרנגול צעיר יש כמה וכמה תרנגולות מקרקרות שלא מצאו להן בעל-כרבולת עב בשר. ואחת כזאת אכן אהבה את האפרוח... סליחה, התרנגול הצעיר שלנו. היא אפילו לימדה אותו לקרקר, שוב, כמו אפרוח צעיר ושובב. והוא היה מקרקר למענה שוב ושוב, מת מפחד שפתאום גם היא תתעצבן ותדקור אותו. אבל אז היא החליטה להשתובב בעצמה. היא הייתה מקרקרת ומתגעשת לה מתרנגולים זרים, ועושה לו בושות. והוא שתק. הוא לא חשב שזה יפה, אבל לא ידע מה לעשות. ולבסוף היא עזבה אותו.


התרנגול שלנו היה עצוב. עד שסוף סוף מישהי העניקה לו אהבה, הוא מצא את עצמו שוב בודד בעולם. חלפו השנים, האופנה השתנתה, ותרנגולים עבי בשר יצאו מן האופנה. באמצעות הקרקורים שלימדה אותו התרנגולת השובבה, הצליח שוב ושוב להפיל ברשתו תרנגולות שחיפשו תרנגולים חתיכים. אבל הוא רק צבר עוד ועוד שברונות לב. ואז, יום אחד, פגש את התרנגולת השובבה. גם היא הייתה כבר עצובה, והוא הרגיש שהוא יכול לשאול אותה את השאלה הקשה: "הרי היה לנו כ"כ טוב יחד. למה עשית לי בושות? היית יכולה סתם לעזוב אותי..."
 - "אוי, אתה כ"כ תמים וחמוד" - ענתה - "אבל מילא שלא ידעת לקרקר, גם לא ידעת לדקור! ומה יקרה אם איזה תרנגול או תרנגולת יתעצבנו עלי? איך ארגיש מוגנת ליד תרנגול שלא יודע לדקור? וחשבתי שאם אכעיס אותך - תלמד בעצמך לדקור. אולי תכעס עלי ותעזוב אותי, אבל לפחות התרנגולת הבאה תדע שיש לה על מי לסמוך!"
(המשך יבוא)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה