ראשית כל הבהרה: הבחירות עבורי הן משחק משעשע ותו לא. המושג ההפכפך
ושמו "משילות" לא יקבל חיזוקים לאחר הבחירות, וספק אם המו"מ להרכבת
הקואליציה יהיה הפעם פחות מתיש מהקודם. מה שאומר: ראש ממשלה התלוי בריצוי מספר
מפלגות נוספות (לפחות שלוש נוספות על שלו). יש גם לקחת בחשבון שכמות אתנן התיקים
מוגבלת הפעם ל-18 משרות שרים בלבד.
לכן, המשמעות של מי יהיה ראש הממשלה פחותה יחסית. חשובים יותר כישורי
המניפולציה של ראשי המפלגות השונות: מניפולטור טוב ישיג יותר עבור קהל מצביעיו. בעיני זה מצער: זה מבשר כנסת רוויה תככים
ויצרים, שהישגיה הטובים והרעים מבוססים על יותר לכלוך מאי פעם.
הסיבה המרכזית לכך
היא העלאת אחוז החסימה, שכצפוי פגעה בעיקר בעקרון שבשמו נהגתה: המשילות. למעשה,
העלאת אחוז החסימה היא המאפיין המרכזי והדרמטי ביותר של הבחירות האלה, לא אירן ולא
יוקר המחיה. בגללה נוצרה הרשימה הערבית המשותפת (כיצד האיחוד הזה ישפיע בעתיד על זהותם
של ערביי ישראל? האם הוא יותיר רושם חיובי או שלילי? האם הוא יימשך או יתפרק לאחר
הבחירות?), בגללה נוצרה רשימת יחד בצורתה הנוכחית (האם אלי ישי היה מתאמץ לצרף את
עצמה לישראל לולא הועלה אחוז החסימה? מסופקני) ובגללה גדל כוחם של הסקרים בצורה
דרמטית. ומיד אסביר.
כרגע לפחות שלוש מפלגות נמצאות במרחק נגיעה מאחוז החסימה: מרץ, ישראל ביתנו
ויחד. כל מצב בו אחת מהן לא עוברת - מפנה ארבעה מנדטים לחלוקה לשאר המפלגות. שינוי
שכזה משפיע כמובן על גודל הגושים ועל יכולות המיקוח של כלל המפלגות. ויש גם אופציה
הפוכה: מצב בו שלושתן עוברות וגם מפלגה נוספת (או שתיים?) מצליחה לעבור את אחוז
החסימה. אי אפשר להעריך את סבירותה של אופציה הפוכה שכזאת, כי הסקרים לא מדווחים
לנו על מפלגות שצפויות לקבל, נניח, 3 אחוז מהקולות (בסקר של 500 איש זה כקול אחד
פחות מאחוז החסימה). יתרה מזאת:
בחינה מדוקדקת של הסקרים (שמצאתי ב"בטל בשישים") מוכיחה כי הסוקרים בעצם
החליטו כי יחד תעבור את אחוז החסימה, ובכך דוחפים אותה קדימה (ודוחפים אחורה את
המפלגות הקטנות יותר). הסיבה פשוטה: במידה והיא לא תעבור את אחוז החסימה כל
הסוקרים נכשלו, אבל במצב כזה איש מהם לא מפסיד מכך. אך במידה ואחד מהם יציג סקר בו
היא לא עוברת את אחוז החסימה ויימצא טועה – הרי שהקריירה שלו גמורה, בטח כשכמות
הטעויות בסקר שלו תהיה גדולה (שהרי, כזכור, מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה מפנה
מנדטים לאחרות). מדוע "יחד" ולא "עלה ירוק", למשל? כנראה כי
יחד הכי קרובה לאחוז החסימה (מלמעלה? מלמטה? מי יודע).
כאמור, זה שלסוקרים יש כח אין זה אומר שהם מנצלים אותו למטרות
פוליטיות. זה יהיה שקוף מדי ובזוי מדי. אבל זה אומר ש"מפלגות גבול" יטו בסקרים בהתמדה לאותו צד של הגבול.
ועכשיו לתוצאות:
השאלה הגדולה היא איזו קואליציה תהיה. לאחרונה אשתי קנתה משחק לליל
הסדר המבוסס על כללים של "מי לא מוכן לשבת ליד מי". הרכבת הקואליציה זה בדיוק אותו דבר: הערבים בכלל לא מוכנים לשבת בקואליציה (הסבירות שכלל זה יישבר אפסית). החרדים ולפיד לא הולכים יחד (יש סבירות מסויימת שכלל זה יישבר, בעיקר אם גם
לפיד וגם החרדים או חלקם יחושו חזקים מאוד או יקבלו פיתויים מאוד שווים). ביבי הוא
מוקצה אצל לפיד. לגבי ליברמן: אני מאמין שהוא יהיה גמיש מאוד הפעם ויהיה מוכן לשבת
עם הרבה אנשים. השאלה היא יותר מי ירצה לשבת איתו? גם מרזל יהפוך את יחד למוקצית (אם תעבור את אחוז החסימה). מעבר לכך יש את כללי ימין-שמאל
המוכרים לכולנו (מי לא יישב עם ביבי חוץ ממרץ הקטנטנה?).
אז להלן האפשרויות השונות, בהתחשב במצב בסקרים, וגם תוך לקיחה בחשבון של אי הוודאות הנובע ממצבה הגבולי של יחד (ואולי של מפלגות נוספות). את האפשרויות סידרתי מהכי סבירה להכי פחות סבירה בעיני.
אפשרות ראשונה: ממשלת אחדות. המחנ"צ, הליכוד, כולנו ואולי גם יש
עתיד ירכיבו ממשלה יציבה יחסית. מאוד סביר שגם הבית היהודי יצטרף. אלא שאם ביבי
יעמוד בראש אז לפיד כנראה יהיה בחוץ ואז החרדים יחליפו אותו. תכלס, אני מהמר שגם בוז'י יעדיף את החרדים על פני לפיד. מי יהיה ראש הממשלה?
כאמור – בעיני זו סוגיה שולית. ציפי תהיה שרת החוץ ובוגי בבטחון, ובוז'י וביבי
יתחלקו בראשות ובאוצר. האפשרות הזו הכי סבירה בעיני כי יש בה את פוטנציאל היציבות הגבוה ביותר.
אפשרות שניה: ממשלת ימין חרדים: הליכוד, הבית היהודי, כולנו, ליברמן
ויחד פלוס החרדים יוצרים מסגרת קואליציונית קלאסית של ימין-חרדים. אפשרות זו תהיה הכי ריאלית בעיקר אם יחד תעבור את אחוז החסימה וכולנו תקבל מספר דו ספרתי של מנדטים.
אם כולנו תהיה גדולה מהבית היהודי יש מצב וכחלון יקבל את מבוקשו להיות שר אוצר. אבל ביבי יעדיף אחדות: להערכתי הוא סומך על בוז'י יותר מאשר על כל ראש מפלגה אחר עם מספר מנדטים דו ספרתי.
אפשרות שלישית: ממשלת שמאל-מרכז+ ? : המחנ"צ כולנו ויש עתיד
יצטרכו תוספת של שתי מפלגות כדי להרכיב ממשלה. מתמטית יספיק כנראה צרופן של שס
ומרץ שכבר ישבו יחד בממשלה. אבל שס יחד עם מרץ ויש עתיד? נראה לי מופרך מדי. ליברמן עם מרץ? נראה לי מופרך עוד יותר. מתמטית יתכן והבית היהודי תהיה מספיק גדולה כדי להשלים פה קואליציה צרה של שישים
וקצת ח"כים – אפשרות לא מופרכת מאוד, בעיקר לאור היחסים הלא מדהימים בין ביבי
לבנט. בכל מקרה לא נראית לי סבירה האפשרות הזו.
אפשרות רביעית: ממשלת ימין מרכז: אפשרות זו מופרכת בעיקר בגלל היחסים
בין ביבי ללפיד. אבל מה יקרה אם? הליכוד, יש עתיד וכולנו לא יספיקו לקואליציה. בנט
מן הסתם גם יסכים להצטרף אבל צרופן של ארבע מפלגות אלו עדיין לא יצטבר לשישים
ח"כים, אלא אם יש עתיד וכולנו ממש ימריאו. יחד תוכל להשלים להם גרוש ללירה, אבל
לפיד גם עם ביבי וגם עם מרזל? לא נראה לי. לפיד עם ליברמן וביבי נשמע סביר יותר, ועדיין
– ממשלת ימין מרכז נטולת בוז'י וציפי נראית לי אופציה מופרכת מאוד.
שורה תחתונה: דבר אחד בטוח בעיני: בוגי יהיה שר הבטחון גם אחרי הבחירות. יש עתיד כנראה יהיו באופוזיציה וביבי, בנט והחרדים יהיו בפנים. את זה שכולנו בפנים כולנו יודעים ממזמן. עכשיו רק צריך ללכת לקנות כובע, שיהיה מה לאכול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה